דרייברים

מגברים (דרייברים) מהווים חלק חשוב ממערכות בקרה והינע, ומשמשים כחוליה המקשרת בין בקרי התנועה (Motion Controllers / PLCs) ליחידות ההענה.

מטרתם של המגברים היא המרת האותות הדיגיטליים או אנלוגיים ברמות נמוכות, אשר מגיעים מבקרה עילית כלשהי.

במערכות בקרת הינע, בקר התנועה מחשב ומגדיר את אופן פעולת המערכת, ושולח אותות למגבר אשר יודע לתרגמן למתחים וזרמים הדרושים בכדי להאיץ או להאט את המנועים, תוך התחשבות בעומס.

ניתן לדמיין את הבקר כ"מוח" של המערכת, ואת המגבר כ"שריר" אשר מתרגם את הפקודות לכוח חשמלי / פיזי.

בשוק המגברים קיימות טכנולוגיות שמשמשות להנעת מנועי DC מברשות וללא מברשות (Brushless), מנוע סרוו AC ומנועי צעד.

מגברי הסרוו מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

· מגברים ליניאריים - מאופיינים כבעלי פונקציית מעבר קבועה, ומגבירים את האותות הכניסה בצורה ליניארית ולא משתנה.

· מגברים ממותגים - מגברים אלו מסמכים בעיקר על שיטת אפנון רוחב פולס (PWM).

ה- PWM מנצל את זמן התגובה המכאני האיטי יחסית של המנוע, ובתחכום רב תורם להנמכה משמעותית של פיזור חום, והעלאת הנצילות הכללית של המערכת.

להבדיל ממנועי מברשות שיכולים לנוע באמצעות זרם ישיר בלבד, מנועי צעד חייבים מגבר שידע לשלוח שורת פולסים, אשר כל אחד מתורגם ע"י המנוע לצעד סיבובי.

שיטת הנעה זו נקראת Pulse & Driection - שני ערוצים של פולסים אשר אחד מגדיר את הכיוון התנועה והשני אינדיקציה עבור כל פולס.

ישנו כיום טשטוש בגבול שבין מגברי הסרוו לבקרי התנועה, כאשר הדרייברים הדיגיטליים מסוגלים לבצע בקרת מיצוב תוך סגירת החוג, באמצעות אנקודרים, רזולברים ושאר טכנולוגיות המשוב (Feedback).